דלקת בדרכי השתן 

הכתוב בדפים הבאים אינו מהווה תחליף לביקור ובדיקה אצל וטרינר!!



מטרת דף מידע זה לתת לכם את הכלים להבחין בחשד לדלקת בדרכי השתן אצל בע"ח שלכם. בהמשך ניגע בקצרה בדרכי האבחון והטיפול.

לבעלי כלבים:

· האם כלבכם החל לתת שתן מספר רב של פעמים כל טיול?

· האם הוא מתקשה לתת שתן?

· האם בזמן מתן השתן הוא מראה סימני אי נוחות וכאב?

· האם הוא מרגיש פחות טוב לאחרונה?

· האם השתן עכור, דמי, בעל ריח חזק? האם יש הפרשות רבות מאיבר המין?

לבעלי חתולים:

· האם החתול נכנס לארגז מספר רב של פעמים במשך היום?

· האם בזמן שהותו בארגז הוא מיילל ונראה כסובל?

· האם הוא חופר מספר רב של פעמים בחול ויוצא במפח-נפש כאשר החול עדיין יבש?

· האם החתול מקיא, מרגיש לא טוב ומתנהג שונה מהרגיל?

· האם השתן נראה עכור, דמי, בעל ריח חזק?

אם אחת או יותר מהשאלות נענו בחיוב הרי שייתכן ובע"ח שלכם סובל מדלקת בדרכי השתן ועליכם לגשת לוטרינר.

[2 הערות קצרות:

1. במידה ובע"ח מנסה לתת שתן ולא מצליח כלל עקב חסימה מלאה המצב מסכן חיים!!! ויש ליצור קשר מייד עם וטרינר.

2. זכר לא מסורס, כאשר הוא "חש" בנקבה מיוחמת, יכול "לדמות" מצב של דלקת שתן; קרי- להשתין לעיתים תכופות, במקומות שונים ולהתנהג שונה מהרגיל].

דלקת בדרכי השתן מוגדרת כדלקת בכל אחת מחלקי הערכת יחד או לחוד.

מערכת השתן מוגדרת ככליות, שלפוחית, שופכה ובזכר גם פרוסטטה.

התופעה די נפוצה ואין כמעט בע"ח שלא עבר אפיזודהבמהלך חייו, גם אם רק אפיזודה קלה.

גורמים:

1. זיהום חיידקי: הזיהום הנפוץ הוא ע"י החיידק הצואתי א. קולי המועבר מאזור פי הטבעת ע"י ליקוק וחודר דרך איבר המין (דלקת עולה).

החיידקים מתחילים להתרבות בשתן ותוך כדי כך הופכים את השתן לפחות חומצי. כתוצאה מכך שוקעים מינרלים ונוצרים אבנים המכאיבים לבע"ח בעת מתן השתן, יכולים לפגוע בכליה, ולגרום לחסימת השופכה (בעיקר בזכרים).

2. יש בע"ח עם בעיה מולדת. לרוב הבעיה מאובחנת רק לאחר אפיזודות חוזרות של דלקות שלא מגיבות לטיפולים.

בע"ח כאלו צריכים לעבור למזון מיוחד עני במינרלים ובעל יכולת להחמיץ את השתן, בנוסף עליהם להיות תחת מעקב וטרינרי תדיר.

3. זיהום סיסטמי המתיישב בכליות.

4. תולעים המתיישבים בכליה או בשלפוחית (לא נפוץ).

5. גידולים בכליה, בשלפוחית או בשופכה. לא נפוצים אך צריכים להילקח בחשבון בעיקר בבע"ח בוגרים.

6. דלקת שלא ניתן למצוא לה הסבר- גם כאלו יש לצערנו.

איבחון:

1. היסטוריה מפורטת של בע"ח- תזונה, לקיחת תרופות, התנהגות, אפיזודות קודמות של דלקת בדרכי השתן ועוד.

2. בדיקת שתן- סטיק, משקע ומשטח.

את השתן עדיף לקחת בשאיבה ישירות מהשלפוחית ואם לא ניתן אז שתן ראשון של הבוקר.

3. במיקרה של דלקת שתן חוזרת נמליץ לקחת גם דגימה לתרבית חיידיקם ורגישות לאנטיביוטיקה.

4. בדיקת דם: המטולוגיה ו/או ביוכימייה.

5. צילום רגיל, צילום ניגודי של מע' המין, אולטרא סאונד.

6. במיקרים קשים ביופסייה מונחת אולטרא סאונד או בפתיחת בטן.

טיפול:

חשוב להבין שיש מקרים בהם הטיפול הוא לכל החיים.

1. נתחיל באנטיביוטיקה לשבועיים. במידה ושלחנו תרבית שתן ותגיע תשובה הממליצה על אנטיביוטיקה שונה, נחליף וניתן את האנטיביוטיקה החדשה לעוד שבועיים.

במקרים קשים וחוזרים- מתן האנטיביוטקיה יהיה לתקופות יותר ארוכות.

2. שינוי תזונה למזון מיוחד/רפואי עני במינרלים ומחמיץ שתן.

3. מתן חומרים מחמיצי שתן.

4. לעיתים יש לתת תרופות העוזרות לבע"ח לשלוט בשתן או לחילופין מקלות עליו לתת שתן (תלוי בבעיה).

5. במידה ומדובר בדלקת בפרוססטטה יומלץ לקבוע תור לסירוס מייד בתום מתן האנטיביוטיקה.

6. בדלקות חוזרות ונישנות הגרמו לפגיעה כרונית והיצרות של השופכה עד לחסימה בלתי הפיכה, נצטרך לבצע ניתוח ה"עוקף את החסימה" ע"י יצירת פתח לפני פתח המין.